ג’יימס קאן, הבחור הקשוח והמתולתל המוכר לחובבי הקולנוע כסוני קורליאונה מ”הסנדק” ולקהל צופי הטלוויזיה כשחקן הפוטבול בדרמה הקלאסית “השיר של בריאן” כמו גם כבוס הקזינו ב”לאס וגאס”, נפטר בגיל 82 והותיר מיליוני חובבי קולנוע קלאסי בצער. האמרגן מאט דלפיאנו מסר ש ״קאן היה אחד הגדולים. לא רק שהוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר שהעסק שלנו ראה אי פעם, הוא היה מצחיק, נאמן, אכפתי ואהוב” קאן כבר היה כוכב בטלוויזיה עוד לפני הסרט הגדול במאה ה-20 (לפי מבקרים רבים) כשפרץ דרך בסרט הטלוויזיה “השיר של בריאן” בשנת 1971, דרמה רגשית על שחקן השיקגו ברס בריין פיקולו, שמת מסרטן שנה קודם לכן בגיל 26. אחרי “השיר של בריאן” ו”הסנדק”, קאן היה אחד השחקנים העסוקים ביותר בהוליווד, והופיע ב”להסתתר מעיניו” (שאותו גם ביים), “Lady Lady” (עם ברברה סטרייסנד), “The Killer Elite” ו”פרק שני” של ניל סיימון. בתחילת שנות ה-80 קאן החל ‘להחמיץ’ סרטים בשל מאבק בשימוש בסמים וטראומה קשה שחווה בשל מותה של אחותו ברברה מלוקמיה בשנת 1981 – אחותו היתה כוח מנחה בקריירה שלו. עם זאת, קאן חזר לקדמת הבמה בתפקיד מצוין מול קתי בייטס ב-“Misery” ב-1990. בשלב זה קאן הפך למבוקש שוב וכיכב ב”בשביל הבנים” עם בט מידלר ב-1991 כחלק מצוות הווי המשעשע חיילים אמריקאים במהלך מלחמת העולם השנייה ומלחמות קוריאה וויאטנם ובשנה שלאחר מכן הוא שיחק בקומדיה “ירח דבש בווגאס”. סרטים מאוחרים נוספים כללו את “בשר ועצם”, “רוקט בקבוק” ו”מיקי עיניים כחולות”. הוא הציג את עצמו בפני דור חדש כשגילם את וולטר, אביו הוורקוהוליק בעל פני האבן של וויל פרל בקומדיה המופרעת “אלף”. קאן היה נשוי ובעבר התגרש ארבע פעמים, הותיר מאחורי בת, טרה, ואת הבנים סקוט, אלכסנדר, ג’יימס וג’ייקוב. יהי זכרו ברוך.